אני עוסק בתחום היין במשך כל חיי הבוגרים.
לא יהיה מוגזם מבחינתי לומר שיין ליווה אותי כמעט בכל רגעי המפתח של חיי והשפיע עליהם בצורה כזו או אחרת.
משום שכך, רק טריוויאלי יהיה להסיק שמעבר לחיבה העזה שיש לי כלפי הנוזל הזה (ואולי חשוב יותר), יש לי פרספקטיבה ואג'נדה.
אחרי למעלה מ 15 שנים של התבוננות ביקורתית, אני לא רואה יין ארטיזנלי כמוצר צריכה:
יומיומי, חד שבועי, חגיגי.... לא, לא ולא. זה לא משנה.
מבחינתי, יין ארטיזנלי הוא מדיום של אומנות.
ככזה, הערכתו לפי גישתי לא יכולה להתבצע לפי קריטריונים נומרים, לא לפי דירוג מ 1-10 ולא לפי הצמדה למדד כספי כזה או אחר.
כשם שלא הייתי נכנס למוזיאון ומחלק ציונים לעבודות התלויות על הקיר או טוען כי אחת "שווה" יותר כסף מן האחרת, אני סבור שגם יין ארטיזנלי ראוי ליחס דומה.
בחיי, אני מנסה לייחס ליין הסגולות הבאות: ביטוי של מקום, של רעיון ושל אסתטיקה.
'CAFTORYS היא מניפסט של הצורה בה אני חווה יין.
לחשיבות החברתית של תווית כזו או אחרת על בסיס אומדן קפיטליסטי מעמד נמוך בשרשרת המזון הסובייקטיבית שלי.
תחת מטריית הפורטפוליו שלי תמצאו בעיקר יקבים שאינם מוכרים במיוחד, ובד"כ מכיוון שהם נטולי 'BRAND NAME'.
אני רואה את עבודת החשיפה של איכויותיהם כמעין שליחות. סגירת מעגל שהחל בתחילת דרכי בעולם היין.
כל שנותר לי הוא לקוות שגם אתם תנסו לעצום את העיניים, ללגום מן הרעיונות שאוצרים היינות הללו ותנסו להבין אותם דרך חוש האומנות שלכם, כי הם ראויים ללא פחות מזה.
אורי כפתורי.